-
תומריק
תומריק, "הכל עומד במקום הזמן ממשיך ללכת היית כאן ופתאום....." היום הזה לפני 6 שנים מופיע לי כל הזמן במחשבות . ארבע אחה"צ אבא מבקש ממני לחזור הביתה "תומר נפל מהאופניים", משלה את עצמי שהכל בסדר שרק נפלת והכל יהיה בסדר, מחפשים טיסה לקוס, מחפשת את הקונסולית של ישראל ביוון, מדברת עם אלון מנסה להבין מה קרה, אלון אומר שחזרתם מהים ורכב פגע בך, שהיה רחוק מכם ולא ראה, שעכשיו אתם בבית החולים ואף אחד לא יצא להגיד לכם מה המצב. ברגעים האלה אתה מוכנס לחדר ניתוח , קבלת מכה בבסיס הגולגולת, כשיצאת לא הצלחת לחזור אלינו. בערב הגיעה המשטרה והתחילו החיים שלנו של אחרי. עוד משפחה נכנסה לסטטיסטיקה, משפחת שדה שהיתה קטנה ועכשיו קטנה יותר. חייבת לדעת אם כאב לך, אם ידעת שהמכונית הולכת לפגוע בך, על מי חשבת ברגעים האחרונים ? למה נפרדת מכולם לפני הנסיעה? רוצה לדעת ואין את מי לשאול, רוצה לחבק ולנשק אותך ואתה איננו, רוצה לדבר איתך, להמשיך להכיר אותך לגדול איתך לחוות איתך את החיים של בחור צעיר בתחילת חייו כבוגר אבל אתה נעצרת בגיל 18 ורק אנחנו נשארנו כאן מנסים להבין , להתמודד לקבל , להישען אחד על השני לשאוב כוח מרגעי האושר הקטנים..... תומריק ילד יפה שלי "אנחנו ניפגש אתה יודע"..........
