-
שמונה שנים
בימים טרופים אלו של טילים אזעקות והרוגים אני רוצה להודות לכם כי הגעתם כמידי שנה לכבד את תומר. והדם הוא אותו דם אדום סמיך וחם והכאב הוא אותו כאב . אלו שנהרגו בקרב מהללים את שמם ואלו שנהרגו בתאונות דרכים דמם הותר ואין כל משמעות לאומית למותם. אין ימי זיכרון אין צפירות ואין מהדורות חדשות לאורך כל היום וצה"ל לא מוציא כוחות לכבוש את כביש 6 או כל כביש דמים אחר. ולצערנו יש יותר הרוגים בתאונות דרכים מאשר הרוגים במלחמות ובמבצעים והדם זורם והפה נאלם . ועולם כמנהגו נוהג ועד עתה יש בשנת 2014 155 הרוגים בתאונות דרכים ולנו יש תומר אחד שחי בנפשנו שיושב בתוך גופנו כי ככה בחרנו. אנחנו רוצים אותו בתוכנו רוצים לחוש את הגעגוע שלעולם לא יתממש רוצים להרגיש את הכאב שלעולם לא יסתיים. כי הוא חי במחשבותינו ומשתתף פעיל בקביעה של מי אנחנו ואילו אנשים אנחנו רוצים להיות. 2920 ימים שזה 8 שנים ואנחנו מרגישים כאילו הטרגדיה התרחשה אך אתמול. ומאז שעון הזמן הכלל ושעון הזמן של משפחת שדה לא מסונכרנים. כי אם תסתכלו הספרה 8 שהיא עומדת מבטאת ערך מספרי ושהיא שוכבת אזי המשמעות היא סימן לאין סוף. אין סוף למחשבות איזה חיים תומר הפסיד אייך הוא לא יממש את עצמו את יכולותיו אין סוף למחשבות של אייך יכולנו לעשות את הדברים אחרת. ובתוך כל זה עלינו לקיים חיים נורמאלים כי בסמוך אלינו יש משפחה וחברים שעוזרים ותומכים בשעות הקשות. ובימים אלו שעם ישראל מביא לקבורה חיילים אני מודה כי קשה לי לצפות בהלוויות של אנשים צעירים ואני מזפזפ לערוצים אחרים . ואותן משפחות של חללי צה"ל עדיין לא מבינות לאיזה סרט הם נכנסו החיים לא שבים למסלולם למרות שמנסים לשמור על מסגרות תפקודיות. ואין מעשה או אירוע שיכול לעשות קופי פייסט לחיים שהיו לנו המצב בלתי הפיך בעליל. ולנו נשאר לחיות עם הצער!! כמובן כמו כל שנה בתום האזכרה כולכם מוזמנים לביתנו.
