-
משהו מהלב
רונית היקרה, אתמול נכחתי בבית לוינשטיין בשעה ששיתפת אותי ואת תלמידיי בסיפור הקשה והעצוב שלך ושל משפחתך על מותו הקשה של תומר בנך. לא הייתה עין יבשה בקהל, העברת בצורה כל כך אמיתית את רגשותייך ואת מה שעברת. סיפורך נחקק לנערים ונערות רבים בראש. תודה לך ששיתפת אותנו בדבר כל כך אישי. ממך למדתי כי בנך היה ילד איכותי, אהוב, חברותי ומחבק. נדהמתי שמסלול חייו של תומר ושל בני כה דומה שרק גרם לליבי להתנפץ לרסיסים. רצתי אחרייך ניסיתי לדבר וכל מה שיכולתי זה לנסות לדבר מבעד לדמעות ואת דמעת איתי, התחבקנו ללא מילים ואת באצילותך הוספת ואמרת לי לשמור על בני. בזכותך אזהר הרבה יותר עם ילדיי. כואב מאוד לראות כמה את מתגעגעת אל תומר. מעריכה אותך כל כך, רותי
