-
משהו קטן לזיכרון ביומן
שלום, שמי שי שחם, אני גרה בזכרון יעקב. תלמידת כיתה יב. במסגרת פעילות בית הספר שלי לזהירות בדרכים נסעתי לבית לוינשטיין כדי לשמוע על סיפורים שקרו לאנשים בתאונות דרכים בארץ ובעולם. ביום שלישי, 26/1, שמעתי לראשונה את סיפורו של תומר. סיפור קשה ובלתי נתפס. רונית, אני שמחתי לשמוע עליו ועל הדרך שלך לזכור אותו ולהנציח אותו. בעיניי את עושה דבר אצילי בכך שאת מספרת את הסיפור שלו ושלכם כמשפחתו והחברים שלו, ומשתפת את הדברים האישיים והקשים ביותר, תוך מטרה למנוע אסונות כאלה, שלא יקרו דברים כאלה לאנשים אחרים, לנו כנערים שמתחילים את החיים שלנו ממש עוד מעט. את אמרת לנו שאת מקווה שזה נותן משמעות. שמה שאת עושה הוא לא לשווא, ואכן רונית, זה משמעותי מאוד! את הצלחת להביא את הסיפור למקום בו נוכל להזדהות, לכאוב, לבכות ולחבק את הרגע. הבאת אותי לתודעה שהחיים הם מתנה שצריך לשמור. אני משתתפת בצערכם ומקווה שיהיו לנו כמה שפחות רגעים כאלה. תודה ששיתפת את סיפורו ואת הקשיים שאתם עברתם ועוברים כמשפחה. העובדה שבחרתם לחיות מראה כמה חוזק יש בכם! תודה ותשמרו על עצמכם, שי
