היומן

1. שחר 10.09.2016

   עשור

   תומר. השבוע אני חוגג יומולדת 28. עשור מאז היומולדת ההיא, שסירבתי לחגוג, חודש אחרי התאונה. עשור, כל כך הרבה עבר מאז אותו ראשון לאוגוסט שישנה את חיינו לנצח. והשאלות, אותן שאלות שאין להן תשובה, איפה אתה? ואיפה היית אם היו נותנים לנו לסיים את הטיול שהתחיל כל כך מושלם והסתיים ככה? מה היית עושה, מה היית אומר, מה היית חושב? והאם אתה שומר עלינו שם למעלה? אחרי עשור הרשיתי לעצמי לחזור למכתב שכתבתי לך בזמן השבעה, והכל הוצף. מכתב שנשאר בלי מענה, בלי פתרונות, בלי תשובות. רק עם זמן שעבר והשאיר אותנו על האדמה עם סימני השאלה והמחשבות. תומר, עבר עשור!! עשור של פוטנציאל שנעצר. עשור של התמודדויות. עשור שנשארנו רק עם המחשבות מה היה אילו ואיך ממשיכים הלאה. עשור שהמשפחה שלך מתמודדת עם החור הענק שהשארת בצורה מעוררת הערצה. כולם מתגעגעים אליך, לכריזמה שלך, לדומיננטיות שלך, לחיוך שלך. לחיבוק החם והעוטף. תמיד בלב, שחר

חזרה ליומן