-
שנה לכאב שלא נגמר
תומר שלנו, שוב אנחנו כאן, חלפה לה השנה, שנה רעה, שנה קשה ואין בליבנו עוד תקווה, תקווה שאולי תפתח את הדלת, תקווה שכל זה לא היה וזה רק חלום רע ממנו נתעורר ונגיד טוב שזה רק חלום. כל יום שעובר ואנחנו כאן ואתה שם הלב ממאן להאמין והעינים לא יבשו. מקוה אני שמשפחתי הקטנה תתעשת ותחזור לחיות את חייה ושיהיו אלה חיים מאושרים כי את מנת השכול קיבלנו במנה ענקית. שלום תומריקי, אהבנוך.
