היומן

1. רות חורש 12.12.2007

   יותר משנה

   תומר עברה חלפה לה יותר משנה, קיץ עבר חורף הגיעה וכבר סיימנו להדליק את נרות החנוכה. מה שנשאר הוא זכרונך. אין יום שדמותך אינה מרצדת מול עיני. עיניך המחייכות ידיך הגדולות מחבקות כל מי ומה שנקרה בדרכך. אבי הלך לעולמו לאחרונה בזקנתו, בסדר הנכון בגיל 84. אתה נלקחת מאיתנו בשיא תפארתך בנעוריך במלוא אונך ללא שום הגיון. הכאב הוא עצום עם זאת אני מאמינה שאתה מביט בנו מלמעלה כמלאך רחב כנפיים מחייך, תומך ומוצא נחמה בחיים החדשים העולים כפורחים בינינו.

חזרה ליומן