-
תומריק
כבר שנתיים עברו וזה נראה כמו אתמול אין לו ויום אחד שאצה נעדר ממחשבותינו והדמעה לא יבשה מהעין. אתה הוא הכח המניע מאחורי מעשינו. הטריגר להתנהגותינו, העילה לפעולותינו. ואנחנו לא בדיוק יודעים איך להתמודד, ופועלים בדרך של ניסיו וטעיה אך נשארים בעיקר בתהייה. חיינו עוברים טלטלה ושינויים כאלו שהם לא רק פונקציה של גיל אלה למידה איטית וכואבת כיצד לחיות ולתפקד עם הכותרת "משפחה שכולה". תיפקוד כלפי פנים והתנהלות מול העולם, הכל נראה לנו קטן לידך ואנחנו משתדלים לשים הכל בפרופורציהבמיוחד את ענייני החומר. ידעת לכבוש את לב כולם, שילבת בתוכך שכל של מבוגרעם אנרגיות של איש צעיר ואנחנו נשארנו רק עם הזכרונות ועם פוטנציאל אדיר שלא הגיע למימוש. והנה מאיה מחותך עומדת כאן ומוכיחה כנערה מתבגרת שגם היא קיבלה גנים של שאפתנות ורצון להצליח ויש מי שממשיכה את הדרך שסללת, דרך של הצטיינות שמושלבת עם חברות ואנושיות. בחייך הקצרים אספת חברים טובים וכאן זה המקום להודות להם על התמיכה העזרה והנכונות שיש לחברך בכל מה שנוגע אלייך. ואנחנו כאן יודעים שאתה צרוב בתוכנו, זו פרידה רק של גוף ולא של רוח ונשמה. ואתה תישאר צעיר לנצח!
