-
יום השנה השני
שבת בבוקר !! זו הפעם החמישית שפקדתי את המקום הפיזי שקבעו עבורך. ומסתבר לי - שזה לא הופך - הפך - יהפוך - ליותר קל. הייתי אתמול ביום השנה - השני. בשנה הראשונה - נפקדתי פיזית - אבל לא נפקדתי בלב. אפילו שלחתי אז חיבוק עם חברה והיא זכרה וחיבקה את אמא שלך פעמיים. פעם בשבילה - - ופעם בשבילי. אתמול הייתה לי הזכות לחבק בעין, בגוף, ביד את כולם - ולומר בלי מילים - את מה שלא ניתן לומר. בני האדם כל כך עניים במילים - שזה מפחיד. אי אפשר לתרגם במדויקות רגש. הרגש לא ניתן לתרגום עמוק. הוא מעל פני השטח - והוא מאופיין בדלות מילים הקיימות באוצר - בשק המילים. - וזה מציק אתמול נוסף למפגש הקשה הזה - בן זוגי. שמחתי שהיה לו חשוב להגיע. שמחתי שהוא רצה . משהו קרה בתחושת הביחד. הוא מהקשוחים מבחוץ ורכי לבב מבפנים. בפעם הראשונה הוא ראה את אבא שלך ואמא שלך במצב אחר. עד אתמול הוא היה שותף לעשייה החביבה , ליום יום מהצד המואר. אתמול הוא נחשף בכל רמ\"ח חושיו לצד האפל. כאילו נפלה לבנה על ראשו. והיא נפלה!!!!! ואני יכולה לומר באהבה רבה - שעם הקושי הגדול , ועם חברות שנולדה בצל ענק - אנחנו לא מפחדים להיות ביחד. עם הוריך הרבה אנשים מפחדים לעמוד לצד אבלות, שכול ומוות. \"עוברים לצד השני של המדרכה \" להפתעתי - וזה לא דבר שקרה לי קודם- אני - ואח\"כ אנחנו ---התקרבנו, נמשיך ללוות את משפחתך משפחת שדה ---גם וגם. --- טוטי
