היומן

1. לירן כוהנר 31.12.2006

   תומר שלנו..

   אין יום שעובר בלי שאני נזכרת בך. בצחוק, בחמימות, בחוכמה ובאהבה שהפגנת לסובבים אותך.... איך?! איך אנשים כאלה מדהימים הולכים לפני זמנם?!?! למרות שהיית רק בן 18 הספקת כל כך הרבה דברים.. אהבת את הסוסים.. ואפילו לקחת אותנו בבר המצווה שלך לרכב. תומר.. אני לא מעכלת! כמה התקרבנו בשנה האחרונה של התיכון.. בבקשה תשמור על כולם מלמעלה. אני מקווה שאתה רואה כמה אנשים אוהבים אותך. אני לעולם לא אשכח אותך. "תשמור על העולם ילד, עם חיוך של מלאכים.. תשמור על העולם ילד כי אנחנו כבר לא מצליחים". יהי זכרך ברוך. אוהבת ולא שוכחת. לירן.

חזרה ליומן