-
בית לוינשטיין
רונית, קשה לנסח במילים את ההשפעה של הסיפור שלך על תומר. אני לא יודעת כמה כוח צריך להיות באישה אחת בשביל לשוב ולחשוף את עצמה כל פעם מחדש. עד ששמעתי אותך לא חשבתי שזה אפשרי. יש שיר בשם We Believe של להקה שנקראת Good Charlotte, שאני אוהבת כבר הרבה שנים. רק אחרי שדיברת איתנו פתאום המילים של השיר קיבלו משמעות. הוא נפתח כך There’s a woman crying out tonight Her world has changed She asks God why Her only son has died And now her daughter cries She can’t sleep at night Downtown another day for all the suits and ties Another war to fight There’s no regard for life How do they sleep at night How can we make things right Just wanna make this right ומאז אני לא מסוגלת לשמוע אותו בלי להיזכר בך, בתומר, במלוא המוחשיות שבדבר. אני מאחלת לך ולמשפחתך שתצליחו לפצוח בחיים חדשים עם הזיכרון של תומר בלב, והכי חשוב, שלא תדעו עוד צער. שלך גל
