-
קרציה..
לא בדיוק מת על הקטע שאני כותב כאן וכולם קוראים, זה לא מפחית ממני איזושהי אבן מהלב או משהו בסגנון.. אבל שיהיה.. אם זה יגרום לי להרגיש סוג של קשר אלייך זה שווה. אני באותה בעיה כבר המון זמן, אני פשוט לא בוכה עלייך. לא מצליח, מנסה בכל הכח, לחשוב על כל הדברים וכלום לא יוצא. כבר שכחתי כלכך הרבה דברים.. נכנסתי לאתר ונזכרתי בכול. תדע שביקוב, שקד ושחר עבדו ממש קשה להכין לך את האתר הנצחה המושקע הזה.. תדע שאבא שלך מלווה את שחר ואותי בהמשך דרכנו. דואג, מייעץ ונותן מניסיונו. קורה רבות שאני חוזר מהבית שלך, ומתבאס כלכך שאתה לא פה. מעניין איפה היינו יכולים להיות. תהיות.. אתה חסר כשחוזרים מהצבא, מארגנים טיול, באורחים שלי לאירועים. חסר. כל המקרה שלנו שינה אצלי המון דברים. שבוע שעבר טיילנו וראיתי מצבה קטנה של מטייל שנהרג בטיול בקפיצה ממפל. אוטומטית השם נקלט בראש (גלעד קאן ז"ל), מגיעים הביתה ומחפשים עליו מידע, מה קרה, מאיפה הוא. מי הוא? עשה לי טוב לקרוא עליו, להכיר אותו וגם להעביר את הסיפור שלו הלאה לחיילים איתי בקורס. אני מקווה שתלמידים בביה"ס יודעים מי אתה, שאלות מתעוררות בראשם וחוקרים קצת, מקווה שמחכימים במעט וחוסכים לעצמם סבל כמו שלנו. מקווה שלעד תישאר במוחנו וזכרוננו. אני לפחות מבטיח שלא משנה מה אעשה בעתיד, אדאג להנציח אותך, כי זו הדרך שלי להתחבר אלייך ולהמשיך את סיפורך. סיפור חייך והתאונה.
