-
רונית יקרה
כמעט שנה עברה מאז שסיפרת לנו על תומר, והסיפור עליו נחרט בליבי ואינו מרפה. לראות ולשמוע עד כמה הוא היה אדם מקסים, שאהב לעזור, אדם מוערך וטוב לב. קשה להתמודד עם מצב כזה שלא נתפס, לחיות בלעדיו, אך אני בטוחה שהוא צופה מלמעלה ויודע עד כמה משפחתו אוהבת ומעריכה אותו. כואב הלב לראות אדם צעיר כל כך שהלך לעולמו טרם הזמן, אך טיפת העידוד מן המצב היא הידיעה כי תומר הספיק בחייו לחוות כיצד זה לחיות בתוך משפחה חמה ודואגת, לחוות אהבה, לבלות עם חברים, לגדול בתוך משפחה תומכת וגאה ואני בטוחה שהוא אסיר תודה על כך. קשה לי למצוא את המילים הנכונות, גרוני חנוק ועיניי דומעות מהתמונות, הזיכרונות, ולמרות שאני לא מכירה אותו רק התמונה הקורנת והמחייכת שלו, נוגעת לליבי, ואני יכולה להבין למה כולם התאהבו בו כל כך. אומרים שמלאכים יש רק בשמיים, ותומר הוא אחד מהם, ילד מקסים וחייכן. תזכרי תמיד כי תומר היה ילד עליז ומאושר, וסיים את חייו שמח וגאה ואני מאחלת לך ולבני משפחתך רק אושר ושביום מן הימים תמצאו קצת נחת. טליה.
