-
גם ממרחק של 15,000 ק"מ אי אפשר לשכוח
עברו כמעט 4 שנים ועדיין מתרוצץ אחת לשבוע לפחות במחשבות ובסיטואציות במקרים מסויימים. גם ממרחק של 15,000 ק"מ לא אשכח, כנראה לעולם. זו השנה הראשונה שאני לא אהיה באזכרה, אבל אני לא רואה כמה זה משנה, אזכרה היא אחת לשנה אבל הזיכרון נשאר לעד, רק האנשים שהיו באמת קרובים יזכרו אותך יותר מפעם אחת בשנה ואלו האנשים שבאמת אהבו אותך והיה אכפת להם ממך. כמו שמכיתה י' חפרתי לך שאני רוצה לעבור לארה"ב ואני גם הולך לעשות את זה, לפני 9 חודשים זה קרה. בינתיים אני עדיין מסתגל אבל כבר התחלתי להתרגל לחיים החדשים שכנראה יימשכו כאן לתקופה ארוכה, אי אפשר לדעת מה יקרה אבל בינתיים טוב כאן. האתר מתפקד היטב, אני שחר ושקד בודקים מדי פעם שהכל תקין ומשנים דברים בהתאם לצורך, זה שאני רחוק לא אומר שמשהו ישתנה בנושא הזה. אני מקווה ששנה הבאה אבוא לביקור בארץ ואצליח להגיע לאזכרה הבאה, עד אז חיזוקים למשפחה ואני שמח שרונית עדיין ממשיכה עם ההרצאות בבתי הספר ומפיצה את הסיפור הלאה. בלוס אנג'לס יצא לי לראות המון תאונות בכבישים ביניהם דברים שלא רואים כל יום עם תאונות שרשרת של 10 מכוניות וכמה אופנועים בתאונה אחת, וזה פשוט זוועה ואני מקווה שימצאו אי פעם פיתרון שדברים כאלו לא יקרו יותר לעולם.
