-
4 שנים למותו
היתכן שעברו ארבע שנים מאותו יום מר ונמהר שהתבשרנו בו כי הלכת? הזמן חלף מהר, אך הכאב בלב לא חולף, לנו לחבריך לאוהביך זה נראה כאילו לא הלכת מאיתנו. כנראה שהזיכרונות חזקים יותר מהאבדון. המחשבה למה הטובים הולכים היא לא מוסברת, תהיות (כמו למה המסוק התרסק השבוע, הבן של חשין וכמובן אתה תומר)הם לא מוסברים. כמו לכולם לכל משפחה יש את הבעיות היומיומיות שלה, אך כאשר אנו מתקרבים ליום הזכרון שלך אנו מקבלים פרספקטיבה אחרת , שונה לגבי החיים, אנו חשים ורואים את ההתמודדות של משפחתך, ומעריכים את כושר ההתמודדות והעמידה והנסיון לחזור לחיים רגילים שמשפחתך: אורי רונית ומאיה מפגינים ומשדרים כלפי חוץ. את הכוח שלנו אנו לוקחים ממך וממשפחתך, היו בו עוצמות שיספיקו לנו להרבה שנים. היתה בו קרינה כה עזה של חיים, של חיוניות ושל חום ואהבה, אהבת חיים צחוק ונתינה. הכוכב הזה שלך ממשיך וימשיך להקרין , עבורינו הוא לא כבה מאיתנו האוהבים משפ' הוכמןx
